יום חמישי, 28 במרץ 2013

הפרלמנט של עומר

אבא של עומר חבר בפרלמנט 4X4
פרלמנט 4X4 זו חבורת גברים חובבי ג'יפים מושבעים שמטיילים בשטח, מדברים שטח, חולמים שטח ומשוויצים בגאוה לילדים שלהם שהג'יפ שלהם הוא הכי טוב שיש.
עומר, הבן של אבא חובב הג'יפים חוגג יום הולדת 9.
אמא של עומר, אשתו של ההוא שחובב ג'יפים (שזו אני) חיפשה יום הולדת בלי הרבה רעש, בלי הרבה המולה, כמה בני דודים, הפעם בלי הפעלה ובלי הילולה.
טיול ג'יפים קצר בשטח נשמע לי לעניין, נזמין 3 בני דודים לנסיעה בג'יפ כמובן. עומר מהרעיון התלהב, אבא ברעיון התאהב ולי נותר בין הגורמים לשלב.
באמת שהפעם אמרתי שאני לא משתוללת, בקושי מצאתי את היום לחגוג את יום ההולדת.
החלטתי להביא לשטח צמיג וכדור, נמציא משחקים כבר בשטח, זה לא סיפור, הדפסתי להם על החולצות את הלוגו של אבא של עומר מפרלמנט 4X4 ורשמתי לו "הפרלמנט של עומר".
בנוסף כדי ליצור אטרקציה לילדים, הצעתי לאבא של עומר חובב הג'יפים המושבע כאילו להיתקע עם הג'יפ במהלך הנסיעה וכאילו הילדים ידחפו לחלץ אותו מהמצב והג'יפ יתחיל לזחול כמו צב...
אבל חובב הג'יפים המושבע יצא לרגע מהשלווה והסביר שלא יכול לקרות מחזה שכזה הרי עומר יודע שאין כמו הג'יפ של אבא, אין עוד ג'יפ טוב וחזק מזה.
חבל, יכל להיות נחמד, הרעיון ירד מהפרק... עכשיו שיחשוב על אטרקציה לבד.
עומר בחר את התפריט, חטיפים, ממתקים גם שיפודים וגם עוגה מעוצבת מבצק סוכר, עוגת ג'יפ בשטח הכנתי כמובן.

טוב, יום שישי, יום שרבי במיוחד...  יצאנו לשטח להתמקם, קנינו, הכנו, שיפדנו, סחבנו, העמסנו, פרקנו, הזענו, התמקמנו.
שמש לוהטת רובצת על ראשי, מכהה את חושי כמעט וברחתי הביתה ודי.
עכב החום הכבד, היום השרבי, בקושי הצלחתי לסדר לו שולחן מעוצב ומופתי, שכחתי לנפח בלונים - מי זכר בכלל שהיו בלונים? שכחתי לתלות את שלטים - מי חשב בכלל על השלטים? פתחתי שולחן, שמתי את החטיפים, המון שתיה שלא יתייבשו לי הילדים וחיכיתי לחבר'ה שיגיעו עם הג'יפ שמילאתי בבלונים.
החבר'ה הגיעו צוהלים משמחה, הבלונים מהג'יפ התעופפו ברוח בקושי נותרו שניים שלושה, אבא של עומר בשיא ההתלהבות עושה להם סיבוב ועוד סיבוב ומחליט להלהיב אותם בעליה חדה, קלה כזו כמו זבוב.
אחת ושתיים אבא מתקרב לעליה, נותן גז בכל הכח... אבל הג'יפ  נ ת ק ע !!!
"אמרתי לך בכאילו" "לא התכוונתי באמת" צעקתי לעברו שמהנחל יצא... אבל הג'יפ  נ ת ק ע!!! נתקע באמת!!!
פעולת החילוץ החלה, ילד אחר ילד העברנו דרך נחל ציפורי מבלי שיתרטבו, בסוף כולם למים נפלו ומיד השתכשכו.
הכל בגלל וו הג'יפ שנתקע על הסלע אבל את הג'יפ צריך לחלץ והם כבר התחילו ביום הולדת ולא שמו לב למתרחש.

יום הולדת בשטח זה דבר נהדר, אם לא נפלתם ביום של 38 מעלות ואם לא נתקע לכם הג'יפ על ההתחלה בעליות.
הילדים שיחקו עם צמיגים וכדור, בעטו מלמעלה, בעטו דרך, גלגלו קדימה, גלגלו אחורה... עשו בניהם תחרויות, לא היו צריכים אותי בכלל, הסתדרו בניהם, כך היה נראה לפחות.

אז הם אתם מתכננים יום הולדת בשטח... קחו אתכם צמיגים וכדור... יום הולדת בשטח זה בכלל לא סיפור.

עוגת ג'יפ מבצק סוכר

יום חמישי, 21 במרץ 2013

ינשופסח

כנגד 4 ינשופים דיברה השכונה
אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול.

ינשוף חכם  - מה הוא אומר? - חכם אני ובעל דעה, למה אשב ליד הינשוף הרשע?
וכולם ענו - לא סתם אתה לידו, זו הזדמנות להשפיע על הרשע ולעודד אותו.

ינשוף רשע -  מה הוא אומר? - למה אני סימן לעתידות, לכשפים ובשורות רעות?
וכולם ענו - הכל פתוח, עוד יש דרך להשתנות.

ינשוף תם -  צדיק ותמים, שקצת מטומטם אך גם מתוחכם, שואל שאלה בקצרה
וכולם לו עונים תשובה ממצה.

וינשוף שאינו יודע לשאול - זה שפיתח אדישות, זה שלא מבין בכלום לא שואל מאום
לו, צריך לספר הכל מבלי ששאל שמישהו מהחוסר ידע שלו אותו יגאל.

אגב, בהגדה כשמספרים על ארבעת הבנים, עם החכם אנו מתחילים
אך בחיים, רק בסוף אנו מחכימים.

בראשית חיינו לא ידענו לשאול
בגיל צעיר היינו תמימים והאמנו לכל
בגיל ההתבגרות הפכנו לרשעים
והיום התבגרנו, החכמנו, היום אנחנו חכמים.



והגדת לבנך ביום ההוא...
כנגד 4 ינשופים דיברה השכונה

יום רביעי, 13 במרץ 2013

פסח, אביב וכל מה שמסביב

בכל משפחה וגם בשלכם תמצאו את ההיא שיודעת לבשל הכי טעים, את ההוא שעושה את הקניות במקום שלכולם יתאים, ההיא שטובה בלהתחמק ממטלות מכיוון שתמיד יש לה "סידורים" ואת ההיא שאחראית על ועדת קישוט, שכל הועדה הזו היא בעצם היא עצמה שזו בעצם אני.

ועדת הקישוט אצלנו בבית כללה גם מטלות שלא קשורות לקישוט כמו לעטוף לכל האחים הגדולים והקטנים ממני את ספרי הלימוד כי אני הכי יסודית, ולהדביק להם מדבקות על המחברות כי אני מדביקה הכי ישר יחסית.
ועדת הקישוט כללה גם לעשות לאחותי הגדולה שוליים בכל דפי הפוליו בכל המקצועות כי לי יוצא הכי ישר והיא הרי עקומה (עבדה עלי, היום היא אדריכלית-מעצבת פנים מאוד עסוקה כזו שמשרטטת המון קוים ישרים בעצמה).

טוב, שקעתי בילדות שלי לרגע... הכל היה, הכל עבר, הכל השתנה אבל דבר אחד נשאר - אני נשארתי בועדת הקישוט של המשפחה (שלהזכירכם כל הועדה הזו היא בעצם אני ועצמי).
לא מבקשים ממני יותר מדי, בטח שלא לבשל... רק תכיני עוגה מעוצבת להיא ותרשמי ברכה מיוחדת להוא, תחשבי על רעיון למתנה לדודה ואיך לא - גם לדוד... הכל נראה להם פשוט וקל בסירוב ממני אף אחד עוד לא נתקל.

והנה אוטוטו פסח, הצוות של מותק התאחד עם הצוות של נתנאלה ואיתו מגיעה גם חבילת הפתעה, בעצם שתיים. אחת מכל אחת. חבילה שכללה שלל מוצרים צבעוניים, שלל כלים וחותכנים שיוכלו להתאים לי לשולחן החג, חלק בלתי נפרד מארוחת החג.

אז ועדת הקישוט של המשפחה (שזו אני) נרתמה למשימה והכינה שולחן חג לפסח, לאביב עם כל מה שמסביב.
יכולתי להוציא את הצלחות המיוחדות ולהניח זר פרחים שקיבלתי במרכז השולחן, לשים מפיות שיש בבית ואת ברכות החג על השולחן כמובן, אבל זה לא אני, משעמם מדי לטעמי.
די סטנדרטי, לא מזלזלת... רק אל תשכחו שגם העין אוכלת.

בחרתי ללא מאמץ רב לערוך שולחן חג צבעוני ומרהיב, שמח ופרחוני, כזה שמזמין אותך להתקרב אל השולחן גם אם האוכל עוד לא מוכן ולו רק כדי להציץ ולו רק כדי לראות היכן אתה יושב ואיך נראות ההגדות...

וזה מה שעשיתי. הם לא היו צריכים אפילו לבקש, אני תמיד מחפשת הזדמנויות ליצירה, ושולחן צבעוני ושמח לחג אף מתבקש.
מוזמנים לטעום מהמראה, מוזמנים לטעום מהצבעוניות, מוזמנים לעשות בעצמכם, לשדרג את שולחן החג זה די פשוט.


שמחה רבה , שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא

.