יום שבת, 25 במאי 2013

מעניין מה תעשי לה בבת מצווה...

אחרי כל חגיגות ימי ההולדת שהפקתי בעצמי לילדים שלי, הגיע יום הולדת מיוחד במינו, גיל 12 מכירים? חגיגת בת המצווה.
החגיגה הזו היא חגיגת בת המצווה של יובל שלי
חגיגה מיוחדת - בלי הפקה, בלי אולם, בלי צלם ואפילו בלי עוגה
והיא מתחלקת לכמה רגעים, אז אם חשקה נפשכם לקרוא פוסט ארוך ולצפות בהמון תמונות אתם מוזמנים.

רגע תכנון הבת מצווה,
הרגע בו כל החברות שלה מספרות באיזה אולם הן יחגגו, איזו שמלה תפרו להן, כמה ריקודים הן ירקדו במופע שהן מכינות, כמה רקדנים הן הוסיפו לריקוד, איזה זמר הן מזמינות, היכן הן הולכות להסתרק ואיזו תסרוקת הן מתכננות, איפה הן מקליטות שיר ואיפה הן עושות קליפ... חשוב לציין - הקליפ הכי שווה בעיר.
הרגע הזה לא נגמר. הוא נמשך מתחילת שנת הלימודים ועד היום. בכל פעם חברה אחרת מספרת בתורה בהתרגשות, בהתלהבות שאי אפשר לעצור הכל אפילו עד הפרט של גודל הפנינים שתופרים לה על השמלה שהזמינה אצל התופרת ההיא... "מה את לא מכירה אותה? היא משהו נדיר"
עד פה זה הרגע המתמשך שהבת שלי עוברת.

הרגע שלנו - ההורים
הרגע בו הילדה שלך מבקשת לא להיות חריגה, גם היא רוצה אולם, ריקוד, תסרוקת, קליפ ושיהיה הכי שווה בעיר והכי חשוב שמלה "אצל התופרת הנדירה הזו, מה את לא מכירה?"
ואם אפשר גם עוגה של 13 קומות (אחת לשנה הבאה), טוב בעצם אני אתפשר על עוגה 5 קומות ותביאי לי אותה לכתה.
הילדה הזו שדואגת להשיג כל מה שהיא רוצה לעצמה ידעתי שהפעם לא יהיה לה סיכוי מול אבא שלה לסגור אולם. אין סיכוי שאבא שלה יעמוד בכניסה ויקבל אורחים. הרגע הזה לא היה ארוך אך גם לא קצר ובסופו של דבר הוחלט על טיול להולנד עם אמא (מן טיול בת מצווה גם לעצמי ככה על הדרך, גם לי מגיע, לא?) ויום כיף בתל אביב.
הצלחנו לעמוד נגד הזרם! הזרם הסוחף!

ובכל זאת הגיע רגע הבת מצוה - התאריך
התאריך בו היא נולדה יצא בשבת, הטיול מתוכנן רק לחופש הגדול. צריך לחגוג, צריך לציין את היום, צריך להנות, צריך חגיגת בת מצווה, צריך לעשות משהו!
כל מה שחשבנו עליו לא היה מספיק מיוחד כדי שהיא תזכור בעתיד - מה עשיתי בבת מצווה.

ואז כמו רעם ביום בהיר, זה היכה בי
עוד 3 ימים הבת מצווה ואמא שלה שעשתה לה עד היום הפקות בעצמה, ימי הולדת מיוחדים, השקיעה בכל פרט ופרט וכל שנה שמעה מחדש - את כל שנה מעלה את הרף, אם ככה עשית לה ביום ההולדת, מעניין מה תעשי לה בבת מצווה?
והנה הגיעה הבת מצווה - לא תכננתי, לא הזמנתי, לא הפתעתי... בעצם הפתעתי את עצמי.
את הסובבים אותי לא הפתעתי, הם טוענים שמשבר גיל ה-40 הקדים אצלי ולכן אני לא מצליחה להרים את עצמי, לתכנן, להפיק, לאפות... לעשות לה בת  מצווה מהסרטים. אני אומרת שהם מדברים שטויות, אני רק בתקופה חסרת אנרגיות. חיפשתי אנרגיות בכל מקום, באמת שחיפשתי אבל לא מצאתי. מה הם מבינים, שימצאו לי רק את האנרגיות שממני מתחבאות, מה כבר אני מבקשת?!

טוב, הזמן קצר, המלאכה מרובה, הבת מצווה מתקרבת ואין אפילו תכנון למסיבה קטנה.
לילוש חברתי היקרה התעקשה שאזמין חברות שישנו אצלי ביום שישי, הן כבר יעסיקו את עצמן, סרט, פופקורן, הן גדולות היא אמרה ואני חסרת אונים, ריקה מרעיונות הקשבתי לה לכל מילה.
שיהיה מה שיהיה, ככה לא חוגגים בת מצווה, כל החיים היא תזכור לי את זה, אין לי ברירה.
עצב כיסה את פני.

לפחות להכין הפעלה, משהו מיוחד ככה לבת המצווה. עשתה כבר הכל, שום דבר כבר לא מיוחד.
הרעיון היחיד שעלה לי לראש זה להכין לה ולחברות ערכת יצירה עם בדים וסרטים, דפים חותמות, דבק מספרים ומדבקות ושיפעילו את עצמן, איך אמרה החברה? - הן כבר גדולות, הן יעסיקו את עצמן. (רציתי להסיר אחריות ממני , תמיד אוכל לומר זו לא אני זו היא אמרה).
טלפון נוסף לעוד 2 חברות יקרות לליבי דנה פטל ורחלי גזית, סידר לי חומרים וכלים לערכת יצירה שרציתי לקחת לעצמי.
הכל מהכל, חגיגה לעיניים. תאמינו לי אפילו קופסה לא הספקתי לקנות וארזתי הכל בקרטון של עוגות.
ממש חוסר השקעה, מרגישה כל כך רע עוד רגע מעמידה את עצמי בפינה.

הדבר היחיד שאליו התפנתי יום לפני זה להכין לה כמה שלטים, וספר ברכות ששם יאחלו לה מכל הלב המשפחה והחברות וברגע האחרון הזמנתי 100 בלונים לקשט את התקרה, רציתי ליצור לפחות אוירה כייפית ונעימה.
ממש בושה וחרפה, זה מה שאני עושה לה בבת המצווה? (כן כן אני משתפת אתכם בתחושות שעברתי, כל מה שאותי ליווה).

ערב שישי - הרגע של מסיבת ההפתעה
דאגנו להוציא את יובל מהבית, האיש עם הבלונים הגיע, אני בינתיים שמתי מיזרונים, מצעים, תליתי שלטים ו... זהו. כן, זהו!
לא שולחן בת מצווה מעוצב, לא הפתעות מזכרת לחברות, אפילו לא אפיתי עוגה. כן כן בת מצווה ללא עוגה.
זוכרים - הסובבים אמרו שאני במשבר גיל ה- 40 (ואני אפילו לא בת 40) הם טוענים שאין סיכוי שלא הייתי מרימה את עצמי להכין לבת שלי עוגה ועוד לבת המצווה. הם מדברים שטויות.
המשכתי לסדר, חטיפים בצלחות הכי פשוטות שהיו בבית, לא מעוצבות, לא מיוחדות... כוסות הכי פשוטות, לא מעוצבות, לא מיוחדות. הכי הכי פשוט!

ומה אני אגיד לכם?
לסיכום של חגיגת בת המצווה, זו היתה המסיבה הכי יפה, הכי מרגשת, הכי כייפית, הכל זרם, הן הרקידו את עצמן, שיחקנו בעצמן, איפרו את עצמן, הפעילו את עצמן... כאילו כלום לא היה חסר (אולי באמת כלום לא היה חסר?! פתאום התחלתי לתהות), גם אני לא הייתי חסרה להם (האמא שהפעילה אותן כל השנים) הייתי סוג של אויר שם אבל עם מצלמה.
הן היו ערות עד השעה 3:30 לפנות בוקר, כולן היו ערות, חוץ מילדת בת המצווה שנרדמה בחצות בדיוק :)
בבוקר הן קמו הכינו ארוחת בוקר בעצמן ויצרו עם ערכת היצירה שהוכנה מראש כן כן גם בעצמן.

ואני יושבת, פעם ראשונה שלא מתרוצצת, רק יושבת, מצלמת וחושבת - לא צריך הפקה! לא צריך הכנות מראש! לא חייב לתכנן הרים וגבעות! באמת שלא היה חסר כלום!

וזה הרגע בו הגעתי למסקנה - אפשר לחגוג ולהתרגש בגדול גם מרעיון קטן כביכול
(פוסט נוסף בהמשך)

בת מצווה. לא חייבים הפקה

יום רביעי, 8 במאי 2013

מתוק מתוק הוא טעם החיים

מתוק, מתוק הוא טעם החיים אם רק יודעים כיצד לטעום אם רק יודעים...

ואחרי שטעמתי יצירות מבצק סוכר, הפעם החלטתי לטעום יצירה קצת אחרת.
"החלפת גלויות" זה שם היצירה (או שם הסיפור או שם המשחק או שם החוויה)...
בכל מקרה ברגע שחגית מגם וגם וגם וגם וגם (אני אף פעם לא יודעת מתי הגם שם נגמר) פירסמה ש"מבצע" החלפת גלויות יוצא לדרך, אני החלטתי להצטרף למסע.
אף פעם לא הכנתי גלויות, אף פעם לא השתתפתי בהחלפות, אף פעם לא יצרתי בדרך הזאת.
החלטתי שהגיע הזמן להוציא את כל השלל שמתאים לסקראפ שאגרתי ואגרתי כי רציתי ורציתי ואף פעם לא יצא.
מזל שהתחייבתי לשלוח 5 גלויות לחברות בזמן מסויים אחרת שוב הייתי מגלה שאין זמן ליצירות ככה סתם.
מה שהזכיר לי שאם רוצים - יכולים.

קיבלתי 4 כתובות למשלוח ולא 5, חקירה קטנה העלתה שהוגרלתי לשלוח לאמא ובת (איזו חשיבה נהדרת כשגם הבת משתתפת).
החלטתי ללכת על רעיון אחיד לכולן עם מילות השיר "מתוק מתוק" ככה לקשר קצת בין התחום המתוק שלי לבין הסקראפ, אך בכל זאת נוספה גם ילדונת לרשימה שלי והשיר של גלי עטרי בעיני הכי התאים לגלויה שיועדה לה, שיר שאני תמיד מקדישה לבת שלי "מה שאת אוהבת" הכי התאים לי בשבילה.

אז לכל מבינות הסקראפ למינהן, לכל התותחיות בעיצוב הנייר, לכל הותיקות בתחום, בטח שמתן לב שאצלי זו רק ההתחלה. אבל עם התחלה כזו מתוקה... נראה לי שאמשיך עם זו החוויה.



זו הגלויה לילדונת

.