מעשה בחמש בנות

הסיפור הוא בעצם על:

מעשה בחמש אמהות

ששכחו לשריין תאריך בכתה לחגוג לבנות

מכיון שכולן נולדו בחופש הגדול

מיהרו האמהות והחלו לפעול.

שבוע לסוף שנת הלימודים

אין אפשרות לחגוג לכל אחת בנפרד,

עם המצב צריך להשלים.

אז...

הגלגלים בראש החלו להסתובב

האמהות את הרעיון החלו לחבב

החלטנו על הסיפור המקסים

מעשה בחמישה בלונים

סליחה

מעשה בחמש בנות... שחוגגות 7

והתחלנו בהכנות...

כל הילדות וכל הבלונים יצאו לטייל... בפארק

להצטלם... ככה, לא ככה, תנפחו בלון, אופס, התפוצץ הבלון, תסתכלו אלי, לא לשם, לכאן

דקות ארוכות בפארק הן מצטלמות

רק כדי שנכין שקיות הפתעה מקוריות

שקיות הפתעה עם מסטיקים צבעוניים

לפי צבעי הבלונים

ולא, לא די בכך

בתכנון גם שכל ילד יקבל מאפין בצורת בלון

שיהיה לו בתיאבון 

אז בלילה לבן הכנו מאפינס בלונים מבצק סוכר

שהבנות יחלקו לילדי הכתה מחר

ועוד אחד למורה, אישי שניתן לה ביום שישי

ובלילה הארוך בשלבי ההכנה

אמא של עדי הכינה מתנה

שמחה וששון לכל ילדה מאפינס בלון

לניקול בלון ירוק 

לנועה בלון צהוב 

לענבר בלון סגול 

לאגם בלון כחול

ולעדי בלון אדום

וביום שלפני

כשחשבנו שחשבנו על הכל

(כל רגע אמרנו חבל שלא עשינו...)

תלינו בכתה שלט גדול

ובלונים בדיוק לפי הצבעים של

מעשה בחמישה בלונים

כדי שהבנות יופתעו מחר בכתה

ואכן הצלחנו במשימה

והנה עדי שלי

מנסה לתפוס את הבלון שעף 

הבנות הופתעו

החברים התלהבו 

ובשיעור האחרון, התיישבו בשורה

והקשיבו לברכות מכל חבר וחברה 

וגם כיבו נרות והביעו משאלה 

כל אחת בחרה איפה למקם את הנר שלה

והנה עדי שלי החליטה לשים על ראשה

בנוסף, הפעלנו את קסמנו וביקשנו מהמורה

שעה להפעלה 

הפעם לא הפעלה בבצק סוכר

אלא הפעלה בבלונים לכל הילדים

הילדים קישטו בעזרת מדבקות באופן חופשי

ויצרו פרצוף אנושי, מוחשי 

וחייבת להראות לכם את היצירה המתוקה

לילדים זו היתה חויה

ובסוף היום, בתום הפעילות

הבנות חילקו מסטיקים במהירות 

והופתעתי לגלות במצלמה

שילדי כתה א'2

הסתקרנו ובחנו את שקית ההפתעה

ושמחו לקבל גם מאפינס באהבה 

ואם תרצו להכין מאפינס בלונים מבצק סוכר

צירפתי לכם הדרכה קצרה, כאן 

ומשהו שאני למדתי מכל הסיפור "מעשה בחמישה בלונים"

"הבלונים הם חלומות שלנו והחלומות מתנפצים

רק אחד נשאר: הבלון האדום ואני לא יודעת איפה הוא. הרוח נשאה אותו תרתי משמע והוא ממשיך לרחף.

לאן שהרוח תישא אותי לשם אגיע" (מתוך ויקיפדיה)

תודו שלמדתם מה משמעות הסיפור :)

אז גם לי הבלון התפוצץ (בפרצוף) והתאכזבתי , יותר נכון על עצמי כעסתי

כשעדי התעוררה בבוקר, התפלאה ואמרה בעדינות: "מה??? לא הכנת לי ליום הולדת עוגה???"

מסקנה - לא מאפינס, לא קישוטים, לא בלונים ולא צילומים

הילד מבקש עוגה כושית עם סוכריות, הכי פשוט שיכול להיות

כמו כל הילדים, כמו כל החברים, כמו שכולם בכתה חוגגים

ושוב אני שואלת את עצמי -

למה?

למה לא הכנתי עוגה כושית עם סוכריות?

שלכם

מיס ביס