יום חמישי, 11 ביולי 2013

תופרת חלומות

אמצע יום שיגרתי של עבודה, חברתי גלית התקשרה, שאלה
-מה דעתך על סדנה של תפירה?
מצאה מי שתסרב לסדנה
-ברור שכן, אין לי זמן לדבר, תגידי איזה יום, איזו שעה, אני מגיעה.
-יום שני 19:00 בערב.
-סגור!

יום שני 18:30 כבר נעלמתי מהבית, שעת ארוחת הערב, המקלחות, המטלות... איזה כיף להיעלם, כבר לא משנה לאיזו סדנה, העיקר בשעת המטלות שם לא להיות.

5 בנות, שקט, שלווה, רחש של מכונות תפירה ברקע, מורה שמסתובבת בנינו בנועם ומסבירה, טלפון על פונקציה של שקט (שאף אחד לא יפריע לשלווה) לומדת לתפור תיק עם ביטנה, אין לי מושג אפילו בשביל מה.
מנסה לדלג על שלבים, להסתבך כהרגלי עם דברים מורכבים, בשיעור אחד מנסה ללמוד הכל, לצאת עם מוצר מוגמר, חשבתי שאני כל יכול :)

בין השקט והשלווה ורחש של קשקשת קלה הבינה המורה בין המילים שעלתה בי המחשבה לצאת היום עם תיק מושלם.
"אנחנו לא ממהרים, לא תופרים בשיעור אחד תיק, את רק לומדת בפעם הראשונה על מכונת תפירה" כך לי אמרה.
היא היתה כל כך בשאנטי שבליבי צחקתי - מה לעצמי חשבתי?!
כך משיעור לשיעור התקדמתי שלב, תפרתי הכי עקום שיכול להיות ונהנתי מכל רגע, צחקתי על עצמי אבל הייתי הכי מרוצה.
יום שני הפך להיות יום קדוש, שאף אחד לא יפריע לי, שאף אחד לא יבטל לי תכניות, באש ובמים גם אם אין מי שישמור על הבן והבנות, גם אם הבעל מתעכב בעבודה עוד מס' דקות/שעות, זה היום שלי. שלי לעצמי!!!

בעצם, למה אני מספרת לכם את זה? אני אספר לכם...
בקרוב ב"ה (עוד כמה חודשים) בעלי האהוב יחגוג יום הולדת 40, ולא אני לא הולכת לתפור לו משהו :)
בעלי האהוב עלי מאוד תמיד דאג להגשים לעצמו חלומות, בין העבודה השוחקת שלו, הבית, הילדים, האישה... לא הזניח אף אחד מאיתנו ובכל זאת מצא את הזמן לחלומות ולתחביבים שלו, תחביב יקר יותר, תחביב יקר פחות... איכשהו התחביב תמיד היה יקר.
פירגנתי, עודי מפרגנת. גם אותי אף פעם לא הגבילו לעשות מה שאני אוהבת אבל אף פעם לא היה לי את האומץ להוציא סכומים גבוהים על תחביב שבו אני חושקת.

הקש ששבר את גב הגמל
ערב אחד בין כל הפטפוטים עם בעלי, נאמר לי ככה בין השורות בספונטניות כזו ובלי להניד עפעף ש"לגיל 40 אני רוצה לבנות קראוון!" עוד לא הספקתי להגיב וכבר נשלפו השרטוטים, התכנונים, החלומות,
ואוטוטו תישלף הלוואה מהבנק של עשרות אלפי שקלים. נהיה לי חם פניי הפכו אדומות.
ידעתי שעומד מולי אדם שרוצה להנות מהחיים ושיתחנף עכשיו בכל האמצעים.
ולא רק שיהיה קראוון עם הלוואה למשך כמה שנים, גם אלו יהיו סופי השבוע שלנו, טיולי קראוונים בדרכים... כבר נהיה לי רע.
בעודו יושב לו בניחותא בסלון משרטט לו קראוון לא פחות ולא יותר, מתקדם כבר כמה צעדים קדימה ואני? אני דורכת במקום!- מתלבטת מתי יהיה לי זמן לחלומות שלי, מי ישמור על הילדים אם אצטרך, כמה זה יעלה, שיקולים של כדאי או לא כדאי, מה עדיף יותר...

פתאום, בלי הודעה מוקדמת, כמו ילדה מתמרדת, כמו נערה מתבגרת, לא ראיתי בעיניים, הרגשתי צורך לקום (לא באמת קמתי, לא מוותרת על הרביצה בספה)
אבל כן לקום ולהגשים לעצמי חלומות.
עכשיו אני!!!

התחלתי לתפור... לתפור לעצמי חלומות
לחשוב על עצמי, לחשוב עלי, תקראו לזה איך שבא לכם, איך שנראה לכם, אני נחושה בדעתי, כך צריך להיות!
כן עשיתי כל השנים דברים שאני אוהבת, למדתי, פתחתי עסק, הלכתי לסדנאות שונות, לא שלא הגשמתי חלומות,
הכל היה בשילוב של עבודה נוספת, משפחה, ילדים אהובים, בעל אהוב, התחשבות בכולם, להעניק להם לפני, כי הם הילדים שלי, כי הוא בעלי, כי אני אוהבת אותם, כי הם יקרים לי, כי האושר שלהם חשוב לי, כי אני אמורה לדאוג להם, לטפל בהם, לחשוב עליהם ולא פעם לוותר עלי.

סטופ!
עכשיו אני!!!
תופרת לעצמי חלומות, רוקמת לעצמי תכניות... מרגישה שאף אחד לא יוכל לעצור אותי.
גם אני אוטוטו יחגוג 40 ולא אני לא מתכננת קראוון אין לי שרטוטים אבל יש לי רשימות, אני מתכננת המון דברים לעצמי, בשבילי, למעני!!!
מכירים - אם אין אני לי מי לי?!

אז חוג תפירה זה רק ההתחלה ורק הכיסוי לכל החלומות שאני הולכת לתפור לעצמי...
הרשימה מתארכת והנה שוב מחלחל בי הלחץ - מתי יהיה לי זמן
אבל איך אמרה המורה לתפירה, אביגייל שמה...
מתקדמים לאט לאט, שלב שלב...
הרגעתי את עצמי
גם רומא לא נבנתה ביום אחד.

שיעור ראשון
מסתכלת על הבד, הוא מסתכל עלי
נעים מאוד


הוצאתי כבר גיזרה של תיק
בתיאור פשוט יותר גזרתי מלבן

רציתי להשקיע, הוספתי לו גם לב

החלטתי למלא אותו שיהיה לו נפח
והתחלתי לתפור פעם ראשונה במכונת תפירה

תפרתי הכי עקום שיכול להיות ונהנתי מכל רגע

 צחקתי על עצמי אבל הייתי הכי מרוצה

גלית חברתי שלטה במושגים ובתפירה

אני לעומתה חשבתי למשל שסיכות קונים רק בשביל לתלות קישוטים בסוכה

אף פעם לא העלתי במחשבה
שצריך כל כך הרבה סיכות בשביל תיק קטן.

מכיוון שאני מצד אחד טיפוס מסודר ומצד שני המפוזר מכפר אז"ר
הגעתי לחוג בלי שום ציוד.
בעיני גלית זה לא היה מוזר
מראש היא כבר קנתה לי בדים, חוטים וכל אביזר
איזה מזל

ואחרי כמה שיעורים שהעברנו בכיף
יצא לי תיק ייחודי
לא תמצאו כזה בשום מקום :)

 בעצם יצאו לנו שניים!
למה? למה הייתי צריכה לתת נפח ללב?
יותר עקום מזה לא יכולתי לשלב

אבל מה זה משנה
יום שני 18:30 אנחנו נעלמות מהבית
בשעת ארוחת הערב, המטלות, המקלחות,
לשקט, לשלווה, לחוג תפירה
העיקר שפינינו לנו זמן, הפעם לעצמנו!!! לשעת יצירה

 חזרתי הביתה עם תיק
קפצו עליו כאילו זה איזה תיק מבוטיק
היתה זוכה אחת מאושרת
שלא שמה לב שתפרתי מחוץ למסגרת

אבל זוכרים...
זה רק ההתחלה, זה הכיסוי לכל החלומות שאני הולכת לתפור לעצמי...
(רמז קטן למה שבדרך)

וכמה מילים לסיום ממני אליכן
זמזמו לכן, תשננו לכן:
"תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב"
(גלי עטרי)

תגשימו חלומות
מיס ביס

 ביס אוף קייק - ערכות יצירה מבצק סוכר ונייר והפעלות ימי הולדת בבצק סוכר


13 תגובות:

  1. כרגיל, הפוסט שלך כל כך מקסים ושובה לב! התיק שלך מקסים ומיוחד! (וכך גם הזוכה בו...)מאוד התחברתי אלייך, גם אני רכשתי לאחרונה מכונת תפירה, אחרי הרבה זמן של כמיהה לתיקתוק שלה. ומתי היא הגיעה? בתקופת מבחנים של סופסמסטר. אז מצאתי את עצמי לילה אחד מצדיקה את קיומה ו"תופרת" תיק איפור. אין זמן מיותר לסדנאות, כל דקה מושקעת במטלות, אבל הייתי חייבת לנסות. יצא עקום בטירוף. חחח קווים ישרים זה לא ממש הצד החזק שלי. אבל הבת שלי כל כך התלהבה שזה היה שווה את זה!
    תמשיכי לתפור חלומות- אני בעד!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה לימור... הצעד הבא יהיה גם מכונת תפירה כדי שלא אתפור רק חלומות, אולי גם משהו ללבוש

      מחק
  2. איריס, ברוכה הבאה לעולם התפירה. ואני כל כך בעד אותו "זמן לעצמי..." ודוגלת בו על בסיס קבוע ;-)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה נוית, הבנתי שאם לא אתכנן את הזמן לעצמי אף פעם לא יהיה לי זמן

      מחק
  3. כל הכבוד לך ועל הנחישות להגשים גם לעצמך חלומות!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה טושטוש (אגב מהו שמך?) מרגישה שאף אחד לא יוכל להזיז אותי מהדרך

      מחק
  4. כל כך חשוב לזכור לעצור ולחשוב קצת על עצמינו!
    כל הכבוד לך על כך שאת חולמת ויותר מכך, על זה שאת מקיימת!

    השבמחק
    תשובות
    1. זה כל כך נכון רחלי,
      אנחנו לא שמים לב שכתוצאה מהמרתון של החיים אנחנו שוכחים קצת מעצמנו.
      אבל אף פעם לא מאוחר מדי :)

      מחק
  5. את ממש מקסימה!! וצודקת לגמרי!
    שתצליחי להגשים את כל חלומותייך!! :)

    השבמחק
    תשובות
    1. איריס את מקסימה ונוגעת בדברים הכי אמיתיים,תמשיכי לחלום להגשים,כי הילדים גדלים ואנחנו מגשימות להם את כל החלומות ושוכחות את עצמנו בדרך...
      כל הכבוד,דיקלה

      מחק

.