הגלויה שתפתיע אתכם - גלויה מתוקיט

"שיהיה לכם מזל טוב

עד 120

שתהיה לכם בריאות, פרנסה

ונחת מהילדים"

זו הברכה הקבועה של אמא שלי,

שתמיד היתה כתובה בעט על פתק מרובע לבן (מהפתקים האלו שמונחים ליד הטלפון).

לא משנה איזו מתנה גדולה נתנה, תמיד צירפה לשם פתק קטן (קטנטן).

עכשיו תגידו לי - פתק זה ברכה?

אני לעומתה חושבת שכרטיס ברכה צריך להעלות חיוך ולהשאיר טעם מתוק...

אמא שלי לא מבינה אותי (לעומת זאת מעלה לי חיוך)

אבל מזל שיש מילות שיר שמצדיקות אותי (ומשאירות טעם מתוק)

"תשאל את הילד הקט שיצא

עם אביו ברחוב לטייל

מתוק לו מתוק לו ולו רק בגלל

אותה סוכריה על מקל

מתוק מתוק הוא טעם החיים

אם רק יודעים כיצד לטעם

אם רק יודעים..."

אתם רואים?

אז הזדהתי וישבתי וישנתי והתהפכתי ונפלתי וקמתי ונחתי וחשבתי והתלבטתי ותכננתי ופיסלתי ויצרתי את הדבר הבא:

שמחה ונרגשת להציג לכם עוד ערכת יצירה חדשה מבית ביס אוף קייק להכנת ברכה מתוקה שתפתיע אתכם ואת כל החברים שלכם.

מהי גלויה מתוקיט?

גלויה מתוקיט הינו קיט חדש ומתוק איתו תפתיעו את כולם! ובמיוחד הפורים הזה!

זו ערכה להכנת גלויה מתוקה מבצק סוכר ונייר שכל אחד ישמח לקבל.

היצירה מרתקת ומהנה במיוחד והתוצאה מרהיבה! 

ולהתחיל ליצור

דובון בלע המון



את השנה שלי אני פותחת במתיקות
פתחתי בקרמבו, לא היה מתוק מספיק, אכלתי עוד אחד, כבר לא הרגשתי את המתיקות אז המשכתי הלאה
(בעוד קרמבו כמובן).

משנגמרה המנה היומית של הקרמבו שלי, עברתי להדרכה מתוקה
כזו מתוקה שככה אני מאחלת שתהיה לנו השנה
מלאה במתיקות וביצירתיות וכמובן בבריאות (חלק בלתי נפרד ממה שאני מאחלת לכולם- בריאות)
זה לא כל כך מסתדר עם הקרמבו שאני אוכלת אבל השנה החלטתי לאכול פחות (פחות מחבילה ביום).

הנה ההדרכה לשנה החדשה
הדרכה של דובון בלע המון.
דובון בלע המון הוא דובון הזולל הכל בתאבון
איתו תוכלו להפעיל ילדים, לתת אותו כמתנה, לשים בבטן שלו הפתעה.
דובון בלע המון יכול להיות מפוסל בכל סגנון
הוא יכול להיות דובון הריון ובפנים נפסל עוד דביבון
הוא יכול להיות דובון כשרון, אלא אם כן לא תצליחו ואז הוא יהיה דובון כשלון,
הוא יכול להיות דובון שבלע דובון, דובון תאבון, דובון גאון או סתם דובון.
הדובון יכול להכיל סוכריות גומי של דובונים, מרשמלו או עדשים.

והנה כמה רעיונות לדובונים מתוקים

מתוקידס - עוד רעיון ליום הולדת בבצק סוכר

 

אז סיימנו לצלם (יותר נכון ערן סיים לצלם)
והתחלנו לשחק:

פינגפונג של מיילים

קליעה למטרה

טלפון שבור
מי בתמונה

זה המקום להודות, שיגעתי אותו עד שהייתי מרוצה.
אבל צרת רבים חצי נחמה, לא רק הוא היה בתמונה
למשחק הצטרפו מאחורי הקלעים (כי לא היתה להן ברירה) מוני אור ממיתוש עוגות ועוגיות מעוצבות ואורי מגומות, (פשוט תקראו לה אורי גומות) שתי בנות מוכשרות יש לציין!!! ויאמר לזכותן שהן החזיקו מעמד, לפעמים הן שיחקו איתי מחבואים אבל תמיד מצאתי אותן והחזרתי אותן למגרש.
על צוות מנצח לא מוותרים!

התייעצתי, נידנדתי, שיגעתי, התלבטתי
על פניו נראה קצר, פשוט וקולע
אבל לא.
יש המון החלטות שצריך לקבל בטרם מצלמים, בצילומים, בעריכה, בניסוח, בקצב, במנגינה, בסטיילינג... במה לא?!
ערן מכיר היטב את המשחק, כיוון, הנחה, יישם וניצח - נו ככה זה כשאתה שחקן (צלם) ותיק.

ניסים ונפלאות קורים גם בחנוכה
בנס הצלחנו לסיים את הסרטון בימים אלו (מודה באשמה)
שילמתי לערן מעות חנוכה

וסרטון ראשון של ערכות יצירה - מתוקידס פיזר אור כיאה לחג.

שקט... מצלמים פה

לחובבי היצירה (בין אם זה כתחביב ובין אם זה כמקצוע) יש קטע כזה
שלא משנה מה הם עושים, הם חושבים על היצירה שלהם
זו שלפני וזו שאחרי.
הם מתהלכים ככה באופן תמים אבל העיניים שלהם מצלמות
אם יש להם מצלמה ביד, הם בכלל שוכחים מה מטרת ההליכה.
הם יסתכלו על מוצר בסיסי אבל העין שלהם תבחן אותו אחרת
תדלק להם נורה על הראש. לא רואים אותה אבל היא שם.
יש להם נדודי שינה, הם  חולמים כל הזמן על רעיונות חדשים
הם ישנו עם פנקס ועט מונחים בשידה ליד המיטה שאם יצוץ להם רעיון בלילה מיד ירשמו (כן,כן אני יודעת שאת קוראת עכשיו, זה עלייך)
בעודם יוצרים את פרויקט חייהם, ראשם כבר חושב על הפרויקט הבא
למוח שלהם אין מנוח.
אם הם לפינטרסט מחוברים אז הם מכורים,
מכל סיטואציה שמתרחשת עולה פוסט חדש לרשת
כל שטות הופכת לאומנות.
מישהו פה מזדהה איתי?

לפעמים באמצע שיחה, פתאום אומרים לי "את לא איתי..."
מישהו מבין למה הם מתכוונים? :)

לעיתים הייתי רוצה לקטוע את קו המחשבה שלי
לחזור למציאות, לחזור לשיגרה. אבל היצירה שלי היא חלק מהשיגרה שלי
אז אני מתחילה לחשוב על רעיון אחר במקומו, במקביל הרעיון הקודם שנשכח צץ לו מהבוידעם ובנוסף יש עוד רעיון שעולה על הפרק... ככה על הדרך.

מידי פעם אני לא רק חולמת. אני גם חולמת בעמידה.
חולמת על צילומים לערכות יצירה, סרטונים לערכות יצירה
אם את רוצה צילומים את צריכה לצלם
אם את רוצה שזה יראה מקצועי את צריכה צלם מקצועי
אם את רוצה צלם מקצועי את צריכה להזמין את ערן כהן
אז תזמיני כבר!!!

הזמנתי. הזמנתי.
הוא צילם וצילם.
עכשיו הוא עורך ועורך
ולפני שהוא יסיים אני כבר מרוצה וממליצה!

לא יכולתי להתאפק
והנה כמה צילומים שתיפלו מהם כמה הם לא איכותיים (כי הם שלי) בצילום חטוף מהנייד,
כמה תמונות מאחורי הקלעים של סרטוני הסטופ מוושן לערכות יום הולדת מבצק סוכר של ביס אוף קייק
כמה רגעים מתועדים לפני שאני חושבת על הדבר הבא...

מיס ביס מבלה בכריסמיס

אף פעם לא עזבנו את הילדים ונסענו לטייל
גם אחרי 15 שנות נישואים, תמיד עם הילדים
ויתרנו, חששנו לעזוב אותם לבד.
לבד = עם סבים, סבתות, דודים, דודות שגם ככה מקיפים אותם כל היום.

אז מה גרם לי יום אחד שהחלטתי שאנחנו נוסעים ומטיילים לבד?
לבד = בלי הילדים שישארו מסכנים לבד.

כמו בכל הסיפורים, זה התחיל בבוקר בהיר.

בוקר בהיר נפלה עלי הבשורה שערן (בן דוד שלי) בבית חולים

זה שלא ידע מה זה רופא ובקושי ידע איפה כרטיס קופת חולים

"הוא לא חש בטוב, כואב לו הגב"

טוב נו, לחצי מדינה כואב הגב, לא?!

אבל לא!
הבוקר הבהיר הפך לבוקר אפל, לימים ולילות חשוכים.

ערן (בן 38) הגיע למיון עם כאבי גב

ושם התבשר שאין תרופה לכאב

שם התבשר לו שאלו ימיו האחרונים!

במקום להתאבל
ערן אמר שזה מוות פצצה
יש לו זמן לסידורים אחרונים, להיפרד מכולם.
בבית החולים ניהל פגישות עבודה אחרונות,
סיכם דברים, חיבק, נישק, בכה, צחק, חייך, נפרד
לחש לי מילים אחרונות, כאלו ששמר הרבה שנים בבטן
ולי הבטן התהפכה.

באותו הבוקר, בזמן נסיעה ברכב, התנגן לו השיר הזה של אריאל זילבר שהרגשתי שכל כך התאים לאותו היום (תקראו את המילים):

ערכות יצירה לחנוכה

כל גננת תמיד מוצאת את האמא שמוכנה להתנדב - בדרך כלל זו הייתי אני

כל מורה תמיד מנדבת את האמא שלא תסרב - בדרך כלל זו הייתי אני

בדרך כלל זו הייתי אני כל חג, כל שנה וכמעט אצל כל ילד

אומרים שילד שלישי יותר קל, באמת יותר קל לי - בשלישי הפסקתי להתנדב.

ושלא תבינו לא נכון,

בכל הזדמנות -

התנדבתי בשמחה, יצרתי עם הילדים באהבה, רכשתי חומרים מכספי, תכננתי פעילויות שלמות, הכנות בלילות, הפסדתי ימי עבודה, הלכתי להפעיל בכיתות ובגנים, סחבתי ציוד וחומרים, ניקיתי אחרי הילדים, חסכתי לועד עלויות

איזה אושר על פני בכל פעם שהסתיימה הפעילות לחנוכה לילדים בגנים ובכיתות, בכל פעם שראיתי את הילדים מאושרים

איזה אושר לועד שחסך עוד כמה שקלים.

אני לא אעייף אתכם, כי זה חזר על עצמו כל חג, כל ילד, בכל הזדמנות שבה התנדבתי בשמחה.

השמחה הזו התפוגגה לאט לאט עם הילד השלישי

ואני מודה! כן כן אני מודה!

פחות מתנדבת, פחות מתרוצצת, פחות חוסכת לועד, פחות משמחת את ההורים שתמיד מצאו פתרון על ידי התנדבותי המלאה לממן, לטרוח, לרוץ, להפעיל, לנקות...

אבל זה לא הם, זה אני.

אז אם זו את, כמוני, כמוך

שתמיד רצת, טרח, הפעלת, התעייפת ועכשיו את בילד השלישי (או השני או הרביעי) או שהיית חכמה מההתחלה והבנת שאפשר עדיין להתנדב ולשמח את הילדים,

והבנת שאפשר בעלויות שמתאימות לכל הבתי ספר והגנים לשמח גם את ההורים,

אז הפוסט הזה הוא בשבילך!

לביס אוף קייק יש:

ערכות יצירה לילדים, ערכות הפעלה לימי הולדת, ערכת פעילות לחגים, כמעט לכל הגילאים:

ערכות יצירה הכוללות את כל החומרים לפעיליות לחנוכה, קלות מאוד להפעלה והתוצאה תמיד מרהיבה!

והנה דוגמה של ערכות יצירה לחנוכה

הדרכה לתפירת תיק פיקניק

הפינטרסט... הו הפינטרסט

מי שמכיר אותו מבין על מה אני מדברת

מי שמבין על מה אני מדברת, שקוע בו, מכור אליו, מחפש ונועץ, מדפדף ומוקסם.

על הדרך מוזמנים לעקוב אחרי בפינטרסט שלי, בו אני נועצת המון הדרכות, רעיונות, השראות - עקבו אחרי!

התפירה... הו התפירה

מי שתופרת מבינה על מה אני מדברת, הנאה, תרפיה, שקט, יצירה.

מי שמכיר אותי, מכיר את הדרך בה אני עובדת

לא עוד עבודות שמתחילות היום ומסתיימות עוד שבוע,

לא עוד פרויקטים שמתחילים ולא נגמרים.

הנה תיק שמצאתי בשיטוטי האין סופיים בפינטרסט 

תיק ללא הדרכה, אך נראה פשוט לתפירה.

אז הרמתי את הכפפה והכנתי הדרכה לתיק

בעיקר כדי שאני לא אשכח :)

תיק פיקניק מבד אדום לבן משובץ,

אני אמלא אותו בכל טוב, אקח איתי גם מפה משובצת בבד תואם אדום לבן משובץ

ואלך עם בעלי (חיה בסרט) אז עם ילדי לפחות לאיזה פיקניק בחורשה (בקיצור בגינה)

כמובן ששוב בחרתי בדים שיכולים לבלבל

אבל הי... למה אני פה?!

תיק הפיקניק המתוכנן