אז יש לי מחלת אספנות, אז מה?!
אז אני לא עומדת בפני דברים יפים...
וכדאי שאני אקנה את זה ואת זה כי אני כבר פה
ואם כבר מצאתי כזה אז אולי כדאי שאקח כי יום אחד (מכירים את היום האחד הזה?) אולי יהיה לי בו שימוש
ואלו כל כך מיוחדים שחבל לא לקחת
והאלו במבצע (כאילו אין מבצעים כל החיים) אז שאפספס?!
ואם אזמין מזה כמות גדולה יהיה יותר משתלם, אז לקחתי משטח
ואם כבר אני פה, כדאי שאקח כי ככה אני חוסכת משלוח
וכשחברה מתקשרת ל"עזור" ואומרת "אני כבר פה, לקנות לך?" -ברורררר....
ואם אני בחו"ל אז נחוץ לקחת הכל מהכל
אפילו אם אני באילת, זה כדאי, כי אני חוסכת את המע"מ
והכל כל כך יפה, הכל כל כך נוצץ ומסנוור, הכל פתאום נחוץ וזה לא משנה אם יש או אין, כי צריך!
ואם צריך זה כבר נשמע כמו חייב! ואם חייב אז אין מנוס, חובה לקנות!
אז קניתי :)
והשתלטתי על ארונות המטבח, והשתלטתי על פינת הישיבה של הילדים, השתלטתי גם על ארונות הילדים, השתלטתי על כל פינת אחסון בבית... זהו כבר אין מקום לאכסן את מה שהיה חייב לקנות.
אבל חייב ואין ברירה... אז בהתחנפות רבה הצלחתי לשכנע את בעלי שיפנה את המחסן (כי אין ברירה). והמחסן פונה ואופני הילדים "נזרקו" החוצה לגינה, והמקדחות והברגים והחומרים והכלים ובעצם כל מה שלא קשור אלי נלקח לעבודה שלו, והוא סידר לי מדפים וארוניות וכוורות... העיקר שיהיה לי מקום אחסון (כי חייב).
והמשכתי לקנות כי יש דיל משתלם בדיוק עכשיו, ובלאק פריידי - חבל לותר עליו, ושמעתי שבאלי אקספרס הכי משתלם ובאי.ביי כדאי לבקר וליריד ההוא כדאי להגיע וגם את היריד ההוא חבל לפספס.
וקניתי וקניתי
והשתלטתי על המחסן
והכל היה בסדר
עד שנהיה אי סדר
וזהו. ואין יותר מקום לא במטבח, לא בחדרים ולא במחסן.
יותר מזה, איןלי מושג מה יש לי ומה אין לי
יותר מזה, איןלי מושג מה יש לי ומה אין לי
כל מה שנותר עכשיו כדי לפנות מקום היה להוציא את המשפחה מהבית... אך ללא הועיל:) :) :) (וטוב שכך)
אז בלית ברירה הוצאתי את תוכנית המגירה - לעשות סדר בימהרה
