יום רביעי, 30 במאי 2012

כולנו שווים ושונים

אותי חינכו לא לצחוק על אף אחד, לא להצביע על אף אחד, על כל אדם שהיה שונה הייתי שומעת את אמא שלי אומרת "מסכן, את חושבת שהיה רוצה להיות כזה?" גם על אדם שמן, על ילד מחוצ'קן או ילדה משקפופרית ואפילו על אדם שעשה מעשה רע כאב לה שככה הובילו אותו החיים ושוב כמה הוא "מסכן" שזה גורלו.
אני לא מחנכת את הילדים שלי שכולם מסכנים (כי אני לא חושבת ככה) אבל אני מחנכת אותם שכולנו שווים אפילו שאנחנו שונים זה מזה.
יש דברים שבהם אנחנו דומים אחד לשני אבל כל אחד מאיתנו בעל אישיות מיוחדת משלו.
יש מגוון אנשים, מגוון דעות, יש שיוויון זכויות והזדמנויות לכל אחד מאיתנו
אנחנו צריכים לקבל את השונה את האחר, לדבר אל כולם בגובה העיניים ולתת כבוד אחד לשני.

ועם כל מה שאני מחנכת אותם כנראה לא הכל עוד מופנם (בכל זאת הם עוד קטנים) כשאני שומעת את הגדולה שלי "יורדת" על הילד סנדביץ' שלי, את הקטנה מקניטה את הגדולה ואת הילד סנדביץ שלי שלא ממש יודע להלחם נפגע. בעברי הייתי מתערבת ללא הפסקה ומנסה לעשות סדר, הרמתי ידיים והיום כשאני שומעת "אמא הוא אמר לי", ,אמא הוא עשה לי" אני אומרת שעד שלא תתנו כבוד אחד לשני דברים לא יסתדרו, הם מקשיבים, מפנימים קצת וגם קצת נרגעים.

השבוע, לא משנה מה אמרתי, הרגשתי שצריך יותר מזה, אז הושבתי את שלושתם לשעת יצירה יחד איתי.
הפעם לא בבצק סוכר, אבל כן ביצירה עם קופסאות בצק סוכר ריקות וחומרים ממוחזרים
כולם קיבלו את אותן קופסאות, כולן באותו גודל, אותו צבע, כולן שוות.
כולם קיבלו חומרים ממוחזרים, תכשיטים וקישקושים שעומדים להיזרק לפח, הכל לכולם.
כולם קיבלו חלון הזדמנויות שווה, כל אחד מהם זכאי לבחור את הדרך בה הוא רוצה לעצב דמות.
נהיה שקט, דממה, כל אחד נהנה מיצירתו (תודה לאל).
יצרנו 4 דמויות מאותם חומרים, מאותם כלים, באותו הגובה, באותו הזמן.
כל אחד יצא מרוצה, כל ילד מימש את היכולת שלו, ההנאה שלו, הפוטנציאל שבו
ואז אני, שוב התחלתי בהרצאה שלי - רואים, כולנו שווים אבל שונים, לכל אחד מאיתנו יש אישיות משלו... שכל אחד... שכולנו... עד שאמרו לי "די אמא, תפסיקי לחפור" אז הפסקתי.
יש רגעים שהשתיקה יפה להם.

בכל מקרה, מלאי קופסאות הבצק סוכר גדל וגדל, אז לקחתי את רעיון היצירה הזה גם לכיתות של הילדים שלי ושם אנחנו ניצור דמויות שוות אבל שונות.
ומה עם ההרצאה? את ההרצאה אני משאירה הפעם למורה.

יום שבת, 26 במאי 2012

מותק של יום הולדת

למי מאיתנו ההורים אין ילד סוכריה? ילד מתוק כזה? ילד בונבון?
לי יש שלושה, שלושה ילדים מתוקים. שחוץ מזה שהם מתוקים, הם גם בכל הזדמנות מחפשים "אוצרות" בארון ההפתעות (גם לכם יש ארון כזה?)
אבל אצלי רק אחת אוהבת סוכריות וממתקים (השניים האחרים לא צדיקים תמימים, הם פשוט אוהבים חטיפים)
ילדה מתוקה שמבקשת בכל פעם רק קצת, אבל באמת רק סוכריה קטנה, רק עוד קוביית שוקולד, עוד ממתק אחד ודי.
כן, זו הילדה שלי והיא חוגגת 5.
היא חוגגת 5 באוגוסט, אבל מה לעשות שבגנים הם יוצאים לחופשה (חופשה מהילדים)
לכן חגגנו לה יום הולדת של כמעט 5 בגן, הגן שלי , שגם אני חגגתי בו 5 - איזו נוסטלגיה!
בימים ההם, כשלי היתה יום הולדת אמא שלי היתה באה לגן ויושבת לצידי בכסא.. היום אני האמא, הילדה שלי יושבת לצידי והסבתא (אמא שלי) שהוזמנה ליום ההולדת יושבת מולנו וניהנת מכל רגע - ממש סגירת מעגל.
טוב נמשיך,
אז חגגנו יום הולדת מתוק לילדה מתוקה שאוהבת בעיקר סוכריות מתוקות, מותק של ילדה שמגיע לה את כל הסוכריות בעולם (אילו הן רק היו בריאות).

אז מה היה בתפריט של מותק של יום הולדת?
עוגת ערימת סוכריות מבצק סוכר
הפתעות בצורת סוכריה (כן, היו שם גם סוכריות)
זר של סוכריות מסוכריות טופי
סוכריות כמובן
וילדה מתוקה כסוכריה

מיותר לציין שהיה יום הולדת מתוק וטעים במיוחד
בעצם ימי ההולדת בגן הם הכי מיוחדים, הכי כייפים ומתוקים כמו סוכריה.
אז שיהיה המון מזל והמון טוב עד שנחגוג 5. כשהיא באמת תהיה בת 5.


עוגת ערימת סוכריות מבצק סוכר  

יום חמישי, 24 במאי 2012

מנג'טים בקלי קלות

בשיטוטי הקבועים אחר כל האביזרים ,המוצרים, הכלים והחומרים שקשורים לאפיה ולבצק סוכר, לעוגות ולעוגיות.
בקניותיי הרבות שחצי מהן (אם לא יותר) מאוכסנות במגירות ובארונות ולי אין מושג אפילו מה יש לי מרוב שאני אוגרת ואוגרת (כבר סיפרתי שיש לי בעית אגירה?) פשוט קונה וקונה... שיהיה... יום אחד סביר להניח שיהיה לזה שימוש.

אז הנה, באחת מקניותיי רכשתי מפיות נייר מתחרה, שיהיה. עד היום לא היה להם שימוש.
הם נחו להן באחת המגירות במטבח, הם נחו הרבה, כמעט כפי שבעלת הבית נחה.
החלטתי שמספיק להם לנוח והגיע הזמן לשידוך.
עשיתי שידוך בין הקאפקייקס בטעם תפוז הטעים אבל עירום וגלמוד לבין מנג'ט מעוטר שכולו תחרה, אלגנטי, חגיגי אבל ריקני.
השילוב היה מושלם! תוך כמה שניות הם התחברו אחד לשני ולא נפרדו.
הם קישטו את עצמם ב-ורדים מתוקים ולבנים מבצק סוכר והפכו לחגיגיים במיוחד.
ביחד הם יקשטו את שולחן החג
ביחד הם יהיו לקינוח טעים במיוחד
ביחד איתם יהיה לנו חג שבועות טעים ומושלם !!!



יום שישי, 18 במאי 2012

פרה שותה חלב? יצירה לשבועות

בתור ילדה שלא אהבה מוצרי חלב ובעצם עד היום לא אוהבת, זכור לי שבחג השבועות הייתי נאלצת לשבת סביב השולחן עם בני המשפחה, סביב כל המוצרים הלבנים, סביב כל המוצרים החלביים ולבהות בהם. ולא הבנתי למה ההתעקשות לאכול היום דווקא גבינות ולא איזה צ'יפס עם שניצל, כמובן שלא בהיתי לאורך זמן כי מיד הגישו לי פיצה (כן, גבינה צהובה אני מוכנה לאכול רק אם היא נמסה עם הפיצה או בטוסט).

לאורך כל השנים לא התעמקתי - למה אוכלים מוצרי חלב בשבועות והיום החלטתי לחפש את התשובה
התשובה שמצאתי היא שיש הסוברים ויש הגורסים ויש דעה אחרת וגם פאן נוסף
בעצם אם זה תלוי בי, אני יכולה להמשיך לאכול בשבועות צ'יפס ושניצל.

אבל בכל זאת הילדים שלי סופגים דברים אחרים ולא ממני, צריך לבוא בלבן לבית הספר בחג השבועות, צריך להביא מעדן לגן בשבועות, מכינים ארוחת חג של מוצרי חלב בבית הספר  בשבועות....

אז גם בבית החלטנו להכין יצירה מתוקה לחג השבועות, גם לבנה וגם חלבית
פרה מבצק סוכר
פרה מווווושלמת
יצירה מתוקה לחג השבועות עם כל שלבי היצירה

שיהיה לכם חג מווווושלם!!!






יום שבת, 12 במאי 2012

מסיזומבה - אין כמו מסיבת זומבה



בלוג חדש נולד - מתוק מקורי מעוצב כשם הסלוגן שלי של ביס אוף קייק
ואתם מוזמנים להצטרף ולהתעדכן בכל פעם שאעלה עדכון מתוק.

אז אחרי כמה שנים שבהם אני מפעילה לבד, החלטתי השנה לנוח (כמעט לנוח),
חוץ מ- עוגה, קאפקייקס, קישוטי מרשמלו, הכנת שקיות מנוקדות של סוכריות גומי, עוגיות מצופות בבצק סוכר, שוקולדים, עציץ כדורי שוקולד, חיפוש אחרי בלונים עם נקודות, הכנת קעריות מעוצבות של חטיפים, הכנת מניפות פרחים מנוקדות, ניפוח בלונים, קניות והכנת שלטים וכל זה כהרגלי בשעות הקטנות של הלילה כשכווולם ישנים, חוץ מזה לא עשיתי כלום.
בכדי לנוח הזמנתי את מריאנה שתקפיץ את החברות של יובל במסיבת זומבה מיוחדת במינה שבה סוף כל סוף אני נחתי (כמעט) כי לא הפסקתי לצלם את הרגעים בהם היא סחפה את הילדים בקצב הזומבה.
אפילו הלבוש של מפעילת הזומבה תאם לתפאורה שלי.
אז הנה כמה תמונות מנוקדות מיום ההולדת של יובלי המתוקה





שולחן הממתקים של המסיזומבה

.